אופרייט ליס בע"מ נ' מגן

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נשוא התביעה. טענת הנתבע היא שרכבו לא פגע כלל ברכב התובעת.

העידו בפני הנהגים בשני הרכבים. לאחר הדיון ביקש ב"כ התובעת שהות על מנת לצרף תמונות של הצומת הרלוונטית. התובעת צרפה תמונות, ובתגובה הודיע ב"כ הנתבע שצורפו תמונות חלקיות של הצומת והוא מצרף תמונות נגדיות. תמונות נגדיות אלו לא נסרקו למערכת. בנסיבות אלו, החלטתי ליתן פסק דיני מבלי לעיין בתמונות שצורפו, גם מאחר וסבורני שאין בהן צורך. אציין כי אין מחלוקת שמדובר בצומת גדולה (צומת הסירה), ולא מן הנמנע כי יש קושי לצלם תמונות המשקפות נאמנה את מצב הנתיבים בצומת.

כאמור, טענת הנתבע היא שלא היה כל מגע בין הרכבים.

נהגת רכב התובעת העידה שהיא עמדה עם רכבה ברמזור במגמה לפנות שמאלה, ובנתיב לשמאלה עמד רכב הנתבע. שני הרכבים החלו לפנות שמאלה ולפתע סטה רכב הנתבע ימינה לנתיב נסיעתה, ופגע ברכבה בדלת הקדמית שמאלית. הרכב לא עצר, אלא המשיך בנסיעה, היא נסעה אחריו עד למקום בו עצר, שם היא פנתה לנתבע, טענה בפניו שהוא פגע ברכבה, והצדדים החליפו פרטים.

הנתבע טען שרכבו לא פגע ברכב התובעת. הנתבע אינו מכחיש שהוא נהג רכבו אותה עת בצומת הנדונה, ובאותו כיוון בו נסע רכב התובעת. הנתבע גם מאשר שנהגת רכב התובעת נסעה אחריו למקום בו עצר, וטענה בפניו שהוא פגע ברכבה. ואולם לדבריו הוא עצמו לא חש בכל פגיעה, אף שהוא אישר שבמועד החלפת הפרטים הוא ראה את הפגיעה הנטענת ברכב התובעת.

בחנתי את עדויות הצדדים והגעתי למסקנה כי התובעת הוכיחה גרסתה, במאזן ההסתברויות.

נהגת רכב התובעת העידה באופן חד משמעי כי היה זה רכב הנתבע שפגע ברכבה והוא הסב לרכב את הנזקים הנתבעים. כאמור, הנתבע אישר שהוא ראה את הנזקים הנטענים בעת החלפת הפרטים, אך טען שיתכן והנזקים היו קיימים עוד קודם לכן. משמעות טענת הנתבע היא שנהגת רכב התובעת נטפלה אליו ללא כל סיבה. טענה זו, אינה סבירה בעיני. לא התרשמתי כי נהגת רכב התובעת היא נהגת שתבדה מליבה סיפור על תאונה שלא היתה ולא נבראה, כי היא תפנה לנהג רכב שלא הסב לה כל נזק בהאשמות שווא, ועוד תיסע אחריו כברת דרך לשם כך.

זאת ועוד. נהגת רכב התובעת העידה שבעת החלפת הפרטים, הנתבע טען בפניה שהיא זו שסטתה לנתיב נסיעת רכבו. טענה זו מלמדת על כך שהנתבע יודע על מעורבות רכבו בתאונה, ואף טוען מה היו נסיבות הפגיעה. ואכן בכתב הגנתו טען הנתבע שאם אירעה פגיעה, היא אירעה בשל סטיית רכב התובעת לנתיב נסיעתו (סעיף 5.4 לכתב ההגנה). גם בעדותו בפני העיד הנתבע ש "מן הסתם" נהגת רכב התובעת סטתה לנתיב נסיעת רכבו (עמ' 5 שורה 21). טענות אלו תומכות בעדות נהגת רכב התובעת לגבי כך שבעת החלפת הפרטים הנתבע טען שהיא היתה זו שסטתה לכיוון רכבו. אלא שהנתבע אינו יכול לטעון מחד שלא היתה כל פגיעה, ומאידך שהפגיעה נגרמה עקב סטיית רכב התובעת לנתיב בו נסע. אני סבורה שדווקא טענת הנתבע על סטיית רכב התובעת, מעידה על ידיעתו שלו על מעורבותו בתאונה הנטענת.

ולבסוף. בעדותו העיד הנתבע שהוא היה מוכן לשלם לתובעת סכום של 500 ₪, לדבריו כדי לחסוך עלויות. גם עדות זו אומרת דרשני.

בנסיבות האמורות הוכיחה התובעת, במאזן ההסתברויות, כי רכב הנתבע פגע ברכבה. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 2,069 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 14.05.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין .

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ב, 16 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: